משחקי צביעה

משחקי צביעה הם לא רק משחקי תעסוקה לילדינו, משחקי צביעה מעשירים את היכולת הקוגניטיבית של הילד לחשיבה מחוץ לקופסה. העיסוק בצבע הוא למעשה כלי שמשתמשים בו פסיכולוגים ומאבחנים בכדי לראות את התפתחות החשיבה אצל הילד.

איך אתם תוכלו לבדוק ועזור לילד לפתח את עולמו בעזרת צבע?

משחקי הצבע הם כלי עזר להורים לילדים קטנים יחסית, אשר מסייע להם לפתח את הדמיון וצורת החשיבה אצל הילדים. הוא מלמד אותם שיש גבול מסוים אליו רק הצבע המסוים יכול להיכנס, כל צורה שנצבעת הופכת אט אט לבבואה, ומאותו רגע נוצרת דמות. ה"פלא" שביצירה.

משחקי הצביעה והיצירה של תמונות מהווה דרך להורים רבים לשים את האצבע על תחום קושי מסוים, למשל אם הילד לא סיים את צביעת התמונה, זה יכול להביע על כך שלילד אין סבלנות, לשם כך, ההורים צריכים לתת לילד תמונה עם פרטים גדולים כאשר ישלים הילד את התמונה הוא יראה בזה עניין, שכן נוצרת לו יצירה שהוא עצמו הכין, הוא מתלהב ואז ממשיך לתמונה אחרת עם קצת יותר פרטים, לאחר מכן הוא כבר צובע תמונות עם פרטים קטנים, זה דורש מהילד השקעה וזמן, כאשר הוא מסוגל לעשות זאת הוא יכול גם להתרכז בתחומים אחרים בחיים, הרי שהוא כבר מיומן בהשלמות עד הפרט האחרון, כך הוא גם יכול לשב זמן ממושך על כסא בכתה, ללא הצורך להסתובב ולהציק.

אם ההורה יישב עם הילד ויאמר לו בוא נשלים יחדיו את התמונה, הילד אפילו עוד יותר ישמח וירצה להראות כי הוא גדול ויכול לבדו. דבר זה מראה לנו שהילד נוטל אחריות ובעל רצון שיתגאו במעשיו.

ההורה יכול גם לומר לילד לפני הצביעה, תקרא לי כשתסיים נראה איזו יצירה אמנותית הכנת, הילד ישאף לסיים את התמונה בכדי להראות להוריו כי הוא אחראי ו"תראו מה עשיתי?", הופך למשפט "סיימתי את התמונה!" כלומר "תתגאו בי" "תראו איזה בן/ת מושלם/ת יצרתם".

לילד יש את הצורך הזה להראות להוריו שהוא מסוגל לעשות דברים, נכון שיש פינוק של "אני לא יודע" ו"בואו תעזרו לי..." אבל דווקא בזכות דפי הצביעה המשפטים הללו מתגמדים, כיוון שאין פה מה לדעת או את הצורך בעזרה (אלה אם זה משהו במחשב עצמו) , הילד פשוט לוקח מפלטת הצבעים את הצבע הנחוץ לו וצובע חלק של שטח שהופך לעצם שהופך לצורה. כך הוא למד לבד ללא כל צורך בסיוע.